simanim1

meida

agudamapa

links2

שאלות נפוצות
 ש: מהי לשון קשורה?
ת: לשון קשורה, או ankyloglossia חלקית, הינה רקמה בקו האמצע בין תחתית הלשון ורצפת הפה, אשר מגבילה את תנועת הלשון הרגילה.  היא יכולה להופיע גם בצורה פנימית- חיבור תת-עורי (לשון קשורה אחורית), או במבנה כזה אשר רקמות החיבור  היא קדמית יחסית (לשון קצרה\ תת-תפקודית\מוגבלת בתנועתה).
ש: מהי שפה עליונה קשורה?
ת: שפה עליונה קשורה, הינה ריקמה בקו האמצע, בין הצד הפנימי של השפה העליונה לחניכיים של הלסת העליונה. היא יכולה להראות עד קצה החניכיים ואפילו מעבר להן, לגלוש בין השיניים הקידמיות.
ש: מהו הגורם ללשון קשורה?
ת: לשון קשורה היא תורשתית. יתכן וגם השפעות סביבתיות נוטלות בה חלק, אולם אחוז ההשפעה שלהם עדיין אינו ידוע.
ש: כיצד אוכל לדעת אם תינוקי, או ילדי, או אני סובלים מלשון קשורה?
ת: לשון קשורה אינה תמיד קלה לזיהוי.  במידה ותינוקך סובל מקשיי מציצה או האכלה, או אם את/ה או ילדך מתקשים בביטוי, בעיכוב בדיבור, לעיסה ו/או בליעה, ו/או שיניים עקומות או בעיות דנטליות אחרות, סימנים נוספים עליכם להתייעץ עם מטפל מומחה בכדי לקבל הערכה.  וודאו שהמטפל מנוסה בהערכת לשון קשורה; רבים מהם אינם מנוסים.  הקליקו כאן (קישור "מצא מטפל") כדי למצוא מטפל מנוסה באזורכם.
ש: אילו בעיות נגרמות עקב הלשון הקשורה?
ת: בתינוקות, הלשון הקשורה יכולה לפגוע במציצה, בעיקר בהנקה אך גם בהאכלה מבקבוק.  תינוקות יכולים לסבול מקשיים קלים עד חמורים בתיאום מציצה, בליעה ונשימה.  חלקם עלולים לסבול מבעיות כה חמורות עד כדי שאיפת חלב לריאות,  עיכוב התפתחותי משמעותי או נזק לשדיים ולפטמות של האם.
ילדים הסובלים מלשון קשורה עלולים לסבול מעיכוב התפתחותי או קשיים בביטוי, ליקויים בסגר השיניים, דחיפת הלשון או בעיות בליעה אחרות, ריור יתר, נסיגה או הבלטה של הלסת התחתונה ו/או שכיחות גבוהה של עששת.  ככל שהילד גדל, בעיות אלו עלולות להחמיר.
מבוגרים יסבלו כנראה מהחמרה של כל בעיה שסבלו ממנה בשנות הילדות.  נסיגת חניכיים, התרופפות שיניים, ריקבון בחניכיים, ומורסה בשן, יכולים כולם להיגרם מלשון קשורה שלא טופלה.  מבוגרים בעלי לשון קשורה יכולים אף לסבול מדום נשימה בשינה וקריסת דרכי הנשימה, שיכולים לגרור לבעיות חמורות כגון שבץ ואף מוות.
כל פעילות הנעזרת בלשון בישירין או בעקיפין עלולה להיפגע- פרוט נוסף תוכלו למצוא בסעיף נזקי הלשון הקשורה.
ש: האם לשון קשורה היא כל כך חמורה שתמיד יש לטפל בה?
ת: ההשפעה השלילית של לשון קשורה משתנה ממקרה למקרה.  במקרים מסוימים, ההשפעה היא קלה מאד; במקרים אחרים ההשפעה היא משמעותית מאד ומשפיעה על איכות החיים היומיומית.  הבעיה היא, שאין כל אפשרות לחזות מראש אילו תינוקות יסבלו מהבעיות החמורות ביותר כאשר יגדלו.  רוב המטפלים המנוסים ממליצים על טיפול בלשון קשורה בינקות המוקדמת על מנת למנוע מהבעיות להתפתח. כאשר לביצוע הטיפול ישנן השפעות חיוביות בלבד.
ש: כיצד מטפלים בלשון קשורה?
ת: ישנם שני סוגי טיפול ללשון קשורה.  האחד, הנקרא פרטונומיה, דורש ביצוע חתך פשוט ברקמה המחברת, הנקראת lingual frenum/frenulum, על מנת לשחרר את הלשון מרצפת הפה.  רוב המטפלים מבצעים טיפול זה ללא חומר הרדמה, או עם מעט מאד חומר הרדמה, במשרד או במרפאה.  יתכן כאב קל לאחר הטיפול אולם משכך כאבים רגיל פותר, בדרך כלל, בעיה קלה זו.
טיפול נוסף, הנקרא פרנכטומיה, כולל הסרת הרקמה המחברת מתחתית הלשון.  בד"כ, אין צורך בתפרים. ההחלמה לאחר הניתוח אורכת בין שבוע לשבועיים.  לאחר הניתוח יחוש המטופל כאבים קלים במשך כשבוע.  שוב, משכך כאבים פשוט יפתור בדרך כלל בעיה זו.
ישנה תועלת לטיפול העמוק ברוב מוחץ של המקרים.
יתכן והמטופלים יזדקקו לתרפיה לאחר הניתוח על מנת לתקן בעיות בפעילות הלשון, ולחזק את שרירי הלשון.  אימון מציצה, ריפוי בדיבור, ו- myofunctinoal therapy הינם שלושה סוגי תרפיה נפוצים לאחר ניתוח לתינוקות ומבוגרים, לפי סדר זה. ניתן לבצע באופן עצמאי מתיחה ואימון של שריר הלשון ע"י הפעלתו באופן רצוני.
ש: עד כמה קשה למצוא מטפל שיוכל לטפל בלשון הקשורה של או של תינוקי?
ת: אחד התסכולים הקשים יותר של מטופלים רבים קשור למציאת רופא המוכן לטפל בלשון קשורה.  אנו מקוים שרשימת ה-IATP של מטפלים באתר זה, תסייע בנידון.  לעת עתה, בארה"ב, מציאת מטפל שיטפל בלשון קשורה היא קשה מעט.  באופן כללי, מספר מועט ביותר של רופאי ילדים מוכן לטפל בלשון קשורה, ובדרך כלל קשה יותר למצוא מטפל מומחה בקהילות קטנות יותר.  ככל שהעיר יותר גדולה, כך רב יותר הסיכוי למצוא מטפל המתמצא בנושא זה.
אל תהססו לבקש סיוע מרופאי שיניים, מנתחי פה, מיילדות, יועצות הנקה ומנהיגות La Leche League.  במקרים רבים הם ידעו להפנות למטפלים המוכנים לסייע.
במדינות כמו בריטניה, שם פועלים שירותי בריאות לאומיים, מציאת מטפל מתאים יכולה להיות קלה מאד ע"י בקשת הפניה מהרופא/מטפל הרגיל.
בישראל ישנם רופאים שהוסמכו ע"י IATP.
ש: האם המצב יכול להחמיר לאחר טיפול?
ת: מחקרים מראים כי הסיכון היחיד בטיפול, העלול לגרום ללשון להפחית מתנועתה, הינו היווצרות רקמת צלקת לאחר בפנכטומיה או פרטונומיה עמוקה.  סיכון זה, אשר הינו נדיר יחסית, ניתן למניעה באם המטופל מניע את לשונו רבות לאחר הניתוח.  לעתים קרובות, מרפא ב-myofunctional או קלינאי תקשורת יציע תרגילים שימנעו מהיווצרות רקמת צלקת ויחזקו את הלשון.  אם המטופל הינו תינוק יונק, הצמדת התינוק לשד מיד לאחר הניתוח ולעיתים קרובות לאחר מכן, תמנע בדרך כלל את הבעיה.  כיום ממליצים בחום על תרגילי מתיחת לשון לכל אדם, תינוק או בוגר, העובר טיפול פרטונומיה.
ש: האם הטיפול יכול לגרום לצניחת לשון?
ת: צניחת לשון מתרחשת כאשר האדם מאבד את הכרתו או כאשר יש רפיון שרירים עמוק. לאדם בריא שעובר ניתוח להתרת הלשון אין נשקפת סכנה זו.
ש:האם יש משמעות לדרגת הקשירה?
ת: אנו לא רואים חשיבות לחומרת הקשירה, אלה למידת השפעתה על תפקודים שונים. כאשר יש חוסר תפקוד מלא או חלקי, יומלץ לבצע התרה.
ש: האם יש צורך לטפל גם בשפה עליונה קשורה? מדוע?
ת: מטפלים בשפה העליונה כאשר המטופל הוא תינוק יונק, כדי לסייע  לפתיחת הפה ולחפינת השד. כאשר מדובר בגיל בקיעת השיניים (הקבועות, בד"כ) מבצעים את הטיפול לטיפול במקרה של היפרדות השיניים הקדמיות העליונות (רווח קידמי).
ש: גם למבוגרים זה יכול לעזור?
ת: כן. כאשר התופעות מלוות את האדם עד בגרותו, ניתן לעזור ולהקל בבעיות המוזכרות, מלבד אלה שקשורות במבנה פיסי של הגולגולת (עצמות הגולגולת מתקבעות בסביבות גיל 15-18).
ש: מדוע לטפל בתינוק כאשר הוריו בעלי לשון קשורה לא מרגישים כל קושי?
ת: ישנן תופעות בינקות שחולפות עם הגדילה, ע"י ביצוע הטיפול ניתן להקל על התינוק שלא יסבול בשנות הילדות מהתופעות האמורות.
ש: מדוע יש העולים על הבעיה רק בשלבים מאוחרים יותר?
ת: מאחר ובני האדם שונים זה מזה, ישנם המפתחים בעיות בשלב היניקה, ויש, בשלב הדיבור או בקפיצות הגדילה, כאשר הלשון לא גדלה באותו קצב של הגוף.
ש: איך זה מתבצע? האם מרדימים? יש דימום?
ת: הטיפול מבוצע במרפאה, ע"י רופא בעל ניסיון. ללא הרדמה או עם הרדמה מקומית קטנה (למבוגרים בלבד),לתינוקות ניתן לתת סירופ סוכר להרגעה ושיכוך הכאב. וכן אפשר להיעזר באקמול ,  לסוגיו, אצל תינוקות, ילדים ומבוגרים. בזמן הטיפול יש מעט דימום אשר חולף מיד. בימים הראשונים אחרי הטיפול, ייתכן רוק דמי במקצת.
זהו טיפול שאינו מצריך המתנה או הרדמה כללית. להיפך, יש עדיפות לבצע את הטיפול בגיל הצעיר ביותר.
 
ש: האם הלשון נבדקת בבית החולים, עם לידת התינוק?
ת: ישנם כאלה אשר יעלו על התופעה ,אך מאחר ולא כל צוות רפואי רואה בתופעה בעיה, לרוב, לא ידעו לאבחן אותה, או שלא יראו חשיבות במסירת המידע להורים. זאת ועוד, ישנם מיקרים שעולים על התופעה רק כאשר נוצרת בעיה.

ש: מהי מידת השכיחות של לשון קשורה?
ת: כ-3-4 אחוזים מכלל האוכלוסייה בעולם הם בעלי לשון קשורה. (לא בהכרח שכולם יסבלו ממנה) אך ישנם גם בעלי לשון תת-תפקודית או קשורה אחורית או קצרה, אשר מידת השכיחות שלהם באוכלוסייה לא נסקרה עד כה.
 
ש. מהו העיסוי התימני שאתה מלמד במרפאה?
איך נחשפת לזה? מה ראית
בזה שעשה טוב ?
אין לעיסוי התימני  (דנגע \ טנג'ע \ סוקלי  בכינויים תימניים שונים) היסטוריה
רפואית מערבית , אלא, המידע עבר מאם לבת כחלק מטיפול בתינוקות רכים. אנחנו ראינו
במרפאה את תוצאות הטיפול הזה אצל אנשים בוגרים שעברו עיסוי בינקותם- שינויים
קיצוניים (לטובה) במבנה העצמות, ובריאות יוצאת דופן בכל מערכת הא.א.ג., זקיפות
קומה ותיבת קול מדהימה. לאחר תשאול ומחקר התגלה סוד העיסוי. הדבר אינו מפורסם- גם
אצל התימנים היו כאלה ששמרו על המסורת הזו והיו שפחות.
התהליך מתחיל בעיסוי
בכל חלקי גוף התינוק, כולל הצלבות יד-רגל. כיפוף ידיים ורגליים. אפשר עם שמן או בלי,
אח"כ תולים את התינוק עם אצבע\אגודל בפי התינוק נשען על עצם הלסת העליונה
(במקום בו נח המוצץ) כאשר היד השניה תומכת בעורף התינוק. אח"כ הופכים אותו
ותולים אותו מהרגליים ומנענעים קלות (כמו סידור שרשרת חרוזים בשורה) ולבסוף עוטפים
אותו בעזרת בד גדול  (גומאט בתימנית) עם הידיים צמודות לצידי הגוף ומהדקים. (מחזיר את התינוק לתחושת
הביטחון שחש ברחם.

חלק מהנתונים מעובדים ברשות עפ"י: Morphogenesis, Impact, Assessment and Treatment © 2010 Alison K. Hazelbaker. ]